הבנקים (וגם גורמי מימון חוץ-בנקאיים) קובעים את מחיר האשראי לפי רמת הסיכון של העסק. מי שנתוניו טובים יותר יזכה להטבות ניכרות בריבית ובעמלה, בעוד שעסקים ברמת סיכון גבוהה יצטרכו לשלם את המחיר המלא. כך בודקים את רמת הסיכון
שיעורי הריבית בבנק משקפים את רמת הסיכון של העסק בעיני הבנק ואת גובה האשראי הניתן לו. לפיכך, שיעורי הריבית מדורגים: עסקים ברמת סיכון גבוהה ייאלצו לשלם ריבית גבוהה יותר מעסקים ברמת סיכון נמוכה. העסקים שנתוניהם הפיננסיים טובים יזכו דווקא להטבות ניכרות בריביות ובעמלות. כושר המיקוח של העסק קשור, כמובן, באופן הדוק לרמת הסיכון שלו. הבנק, בבואו לקבוע את רמת הסיכון של העסק, משקלל 5 גורמים:
- הון עצמי - האם הצטברו עודפי כספים (שהם סימן לאיתנות פיננסית)?
- רווחיות - האם העסק מרוויח?
- פוטנציאל צמיחה - האם העסק נמצא במגמת פיתוח?
- עושר פיננסי - האם יש לבעל החשבון רכוש או נכסים פיזיים?
- בטחונות - אילו בטחונות קיבל הבנק מהעסק?
כך בוחן הבנקאי את רמת הסיכון של העסק שלך?
עסק ברמת סיכון נמוכה
לעסק הון עצמי חיובי מהותי (הצטברות רווחים בחשבון או הזרמת כספי בעלים).
העסק מרוויח באופן מהותי (ההכנסות גדולות מההוצאות).
לעסק פוטנציאל צמיחה מובהק (תחזית צמיחה חיובית, הענף מתפתח או נדרש).
לבעל העסק רכוש ונכסים רבים (נדל"ן, רכב, הון).
לעסק בטחונות ברמה המספקת את הבנק.
עסק ברמת סיכון בינונית
לעסק הון עצמי אפסי או שלילי נמוך.
העסק מאוזן (ההכנסות מכסות את ההוצאות).
פוטנציאל הצמיחה אינו ברור (הענף כולו בקשיים, בהאטה או תחת מגבלות פיתוח, תחרות קשה, בעיות רגולציה וכו').
לבעל העסק מספר נכסים קטן.
לעסק בטחונות חלקיים.
עסק ברמת סיכון גבוהה
לעסק גירעון בהון העצמי והתחייבויותיו עולות על שווי נכסיו.
העסק מפסיד באופן עקבי.
פוטנציאל הצמיחה נמוך (בעל העסק מבוגר ואין לו דור המשך, הענף בקשיים, התחרות עזה וכו').
לבעל העסק אין נכסים.
לעסק בטחונות מועטים וחלשים.
http://www.nativbm.co.il
